החלטה בתיק ת"א 1886-08-07

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. ביום 26.6.11 ניתן פסק דין בתובענה, לפיו על המכס להשיב לג'וניור קרטל סך של 548,348 ש"ח, כשסכום זה צמוד ונושא ריבית חוקית מאמצע התקופה שבה נפרעו השיקים המעותדים ועד לתשלומו המלא בפועל. כך גם נקבע כי המכס ישלם לג'וניור קרטל הוצאות משפט בתוספת שכ"ט בסך של 45,000 ש"ח, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית חוקית מיום פסק הדין ועד לתשלומו המלא בפועל.  המדינה הגישה ערעור על פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצועו.

טענות המדינה

1.      המדינה סבורה כי אם הסכום יועבר לג'וניור קרטל, יווצר קושי של ממש להשיב את המצב לקדמותו. לטעמה, קיים חשש ממשי כי בפועל אם תזכה בערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו וזאת בשל מצבה הכלכלי של ג'וניור קרטל.

2.      המדינה צירפה תעודת עובד ציבור חתומה (להלן: התעודה) על ידי גב' זילפה גלינדוס מנהלת תחום בכירה (אכיפת הגביה -מע"מ) שעובדת ביחידה לאכיפה של רשות המיסים. על פי התעודה, לחברת ג'וניור קרטל חוב לרשות המיסים, ללא קשר לתיק דנן, בסך של 929,925 ש"ח נכון ליום 11.8.11. מתוך הסכום האמור לחברה חוב למע"מ אשדוד בסך של 856,858 ש"ח. בגין חוב זה נקבעה פריסת תשלומים, אולם ההמחאות שניתנו לא נפרעו. עוד עולה מהתעודה, שכנגד החברה הופעלו הליכי גבייה לפי פקודת המיסים גביה, ובתאריך 3.10.10 הוטלו שיעבודים על רכבי החברה. הרכבים נמכרו ולכן העיקולים בוטלו.  מעבר לכך התקבל אצל שלטונות המס עיקול של בנק פועלים באשדוד והתקבלה המחאת זכות של החברה לגורמים שונים וביניהם רשות המיסים. בשנת 2011 לא בוצעו פעולות יבוא. גב' זילפה מוסיפה שאין לחברה נכסים למעט רכב טויוטה שנת ייצור 2005 ויתר רכבים שהיו בבעלותה נמכרו במהלך שנת 2011. החברה היא חברת יחיד של מר מימון יגאל, אף הוא ללא נכסים, למעט רכב משנת ייצור 2004. על פי הרישומים, מר יגאל מימון היה שכיר בחברה שלו. לא זו אף זו; למר מימון יש חברה נוספת שאינה פעילה מינואר 2011 ולה חוב של 3 מיליון ש"ח למע"מ בגין אי הגשת דוחות. המדינה מוסיפה וטוענת, שכשנתקבלה הבקשה מג'וניור קרטל להמחאת זכות לגורמים שונים, המשמעות היא שבקופת ג'וניור קרטל לא יישארו כספים בכלל. לפיכך, טוענת המדינה שמאזן האינטרסים נוטה לטובתה ובמצב דברים זה ברור כי היה ויתקבל הערעור, המשיבה לא תוכל להשיב כספים ובכך ייגרם למבקשת ולקופה הציבורית נזק בלתי הפיך.

3.      המדינה סבורה שלא ייגרם נזק של ממש למשיבה אם יעוכב פסק הדין, שכן מדובר בנזק של השהייה או נזק שניתן לפצות עליו ולכן מאזן האינטרסים נוטה לכיוונה של המדינה.

4.      עוד סבורה המדינה שסיכויי הערעור טובים, שכן בית המשפט טעה כשקבע שיש לצפות מהמכס להגן על ציבור היבואנים מפני קריסה כלכלית של סוכן המכס שהיבואנים העסיקו, שהובילה לאי תשלום מיסי ייבוא. כן סבורה המדינה, שטעה בית המשפט בקבעו שהמכס חב ב-80% מהנזק שנגרם ליבואנים. לטעמה של המדינה, הקביעה לפיה רשות שלטונית המסדירה ומפקחת על עיסוק מסוים אחראית גם על הנזקים הכלכליים של הלקוח, הנובעים כתוצאה מקריסה כלכלית, מרחיקת לכת ומסירה מהציבור אחריות לבדיקה כלכלית של סוכן המכס, ואינני רואה פה מקום לחזור על כל טיעוני המדינה בערעור.

טענות ג'וניור קרטל

5.      ג'וניור קרטל טענה, כי המחתה את הסכום, אשר התקבל על פי פסק הדין, למספר גורמים לרבות .76% מן הסכום למדינה. בנוסף לכך יש חוב למע"מ אותו מבקשת ג'וניור קרטל לשלם באמצעות כספי פסק הדין. במידה וקיומו של פסק הדין יעוכב,ייווצר מצב בו המדינה חייבת כספים על פי פסק הדין לג'וניור קרטל, ומן הצד השני ג'וניור קרטל חייבת כספים למדינה, כאשר בגין חוב זה הוגש כתב אישום נגדה עקב אי פירעון חוב המע"מ למע"מ אשדוד. חיוב שבגינו היא תיענש ותעמוד יחד עם מנהליה לדין פלילי. המבקשת לא תיפגע אפוא מכך שפסק הדין יקוים, שכן מרבית הכספים הומחו לה ובאם פסק הדין ישונה בבית המשפט העליון, לכל היותר מע"מ אשדוד ישנה את רישומיו לגבי חוב המשיבה, שהרי מדובר באגפים שונים של רשות המיסים בישראל.

6.      מקצת התשלום, 24%, הומחו לשלושה גורמים נוספים: ישראל קרגו בע"מ, לה הומחו סך של 140,000 ש"ח, עו"ד אביגדור דורות לו הומחה סך של 63,810 ש"ח וביג שופ בע"מ לה הומחתה היתרה שסכומה הוא כ-2,000 ש"ח. שלושת הנמחים חתמו על התחייבות להשיב למדינה את הסכומים אשר יקבלו ממנה במידה ובית המשפט העליון יפסוק נגד ג'וניור קרטל, ויקבע כי עליה להשיב את הכספים שקיבלה במסגרת פסק הדין. מתן ההתחייבות מבטיח כי ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. לכן אין כל הצדקה לעכב את ביצוע פסק הדין, שכן במידה והערעור יתקבל, תתבצע השבה של מלוא הכספים ששולמו על ידי המדינה. עיכוב פסק הדין יגרום למשיבה נזקים כמובהר לעיל.

7.      באשר לסיכויי הערעור, ג'וניור קרטל סבורה שהם אינם גבוהים באשר הטענות המועלות על ידי המדינה כנגד פסק הדין אינן מבוססות, והסיכוי כי אלה יתקבלו על ידי בית המשפט העליון אינו גדול, וכן פסק הדין בחיפה אשר שונה מפסק הדין בעניין דנן אינו עילה לעיכוב ביצוע באשר בית המשפט היה מודע לפסק הדין בחיפה והתייחס אליו באריכות במסגרת פסק דין זה.

8.      המדינה בתגובתה אינה מתנגדת לכך שפסק הדין יבוצע לגבי 76% מהסכום שהומחה לרשויות המס, והמחלוקת בין הצדדים היא באשר ל-24% הנותרים. לשיטת המדינה, מאחורי כתב ההתחייבות המוצע של שלושת הנמחים הנוספים אין גיבוי כלשהו של נכס משועבד כזה או אחר, וכתב הערבות אינו בעל ערך מבחינתה. היה והערעור יתקבל והכספים ישולמו, יהיה על הנתבעת להגיש, לשם מימוש ההתחייבויות המוצעות, תביעות אזרחיות רגילות ולאחר מכן הליכי הוצל"פ.

דיון והכרעה

9.       בהתאם לתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"), 

"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים."     

כשמדובר בעיכוב ביצוע של פסק דין הכלל הוא שיש לשקול שני שיקולים - והם סיכויי הצלחה בערעור והיכולת להשיב את המצב לקדמותו אם יבוצע פסק הדין (ראו א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית , ע' 622).

10. כלל נוסף הוא שאין מעכבים ביצועו אם ניתן להבטיח את השבת הכספים למערער מידה שיזכה בערעורו (ראו בש"א 7875/96 ע.ר.מ. רעננה לבניה בע"מ נ' שוקר, פ"ד נב' (3) 285; וכן ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח'(2) 301. 

בע"א 3191/99 אלי בראשי נ' אדוארד ויינשטיין - דינים עליון, כרך נו, 92, התייחס בית המשפט באופן מקיף לתנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע פסק דין:

" בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דין יש לערוך איזון בין האינטרס של הזוכה להגשמת זכויותיו, כפי שאלו נקבעו בפסק-הדין, לבין האינטרס של המפסיד להגשמת זכויותיו אם יזכה בערעור. בהתנגשות שבין אינטרסים אלה שמור מעמד בכורה לאינטרס של הזוכה.... הכלל הוא אפוא שפסק-דין מחייב מיום שימועו, והזוכה בו זכאי לתבוע את ביצועו המיידי, וזאת גם אם המפסיד הגיש ערעור. ואולם במקרים חריגים תופעל סמכותו של בית המשפט על-פי תקנה 467 לתקנות האמורות לעכב את ביצועו של פסק הדין...

...לחריג זה שני סייגים, המשקפים את המעמד העדיף של אינטרס הזוכה, ובהתקיים אחד מהם פסק הדין לא יעוכב גם אם לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל אחורה: (א) הערעור על פניו הוא חסר סיכוי; (ב) עיכוב ביצועו של פסק הדין עלול לגרום לזוכה נזק העולה, או למיצער, השווה לנזק שיישא בו המפסיד כתוצאה מביצוע פסק-הדין."